הגוף משתוקק למגע. זה מלידה. זהו צורך בסיסי כבר בבטן של אימא. לגעת להינגע, לחוש. זה מעורר אותי, מניע את העור, את התאים, האיברים, את הלב, את הרגש. המים זורמים. המגע מרפא, מנחם, מאפשר חיים, לכל החלקים. המגע בתשומת לב. לתת ולקבל. לקבל ולתת. לתת לעצמי לקבל. מגע בלב פתוח, הוא תמיד מגע מדוייק. ובכדי שליבי יהיה פתוח, אני פשוט נמצא בגוף, במקום בו הכול זורם, מאפשר לטבע לפעול, בלי צורך לחשוב, הבין או להסביר, אני נמצא בגוף והמגע נובע. הידים, שלוחות הלב יודעות, כי אני אהבה, מה שניתן, זוהי אהבה.
אין מה לקחת, אין מה לדרוש, כשאני פועל מהלב הרגיש והיודע כמה טוב לגעת, להינגע, לאהוב. כמה טבעי, כמה נעים. לדעת לגעת זה לתת מהלב, לתת לריקוד החיים להירקד, בנשימה, ברפיון, בהקשבה.
לתת ללא תנאים, בהסכמה! אך ורק מי שרוצה לקבל מקבל. אך ורק מי שרוצה לתת, נותן.
וכך נוצר מעגל זורם וחי. ריקוד הנותן והמקבל. והמקבל נותן והנותן מקבל. כבר אי אפשר להבחין מי הוא מי. הנותן, המקבל. הכול מאוחד
