כולנו ניתנו במתנה מאוד גדולה: לרפא ולטפל בעצמינו

אנחנו לרב מאוד עסוקים בלטפל באחרים,ושוכחים להקשיב לצרכים שלנו. ובאמת כמה טוב לתת!!! אנחנו גם מצפים מהאחרים שיטפלו בנו, שיתנו לנו את תשומת הלב שאנחנו פשוט כבר לא יודעים לתת לעצמינו

להיות במגע עם עצמינו, לתת לעצמינו, להקשיב וללמוד לתקשר עם גופינו. שפת הגוף

מתוך השקט, אנחנו מוזמנים לשמוע את גופינו מדבר בשפתו. ואכן, הגוף מנחה אותנו תמיד אל הטוב ביותר, באהבה רבה הוא פה לשרותנו, לשרות חיינו. תאים, תאים (מיליארדים), איברים, איברים...לשרותנו תמיד

ועכשיו, השכל במנוחה. הוא בדרך כלל זה, המדבר(מחשבות, מילים, שיחות, דאגות, התנגדויות  והמון שיפוט וצורך לשלוט) וכידוע, זה לעולם לא מספיק, או מספק

למשל, אם כואב לנו משהו בגוף, מורכב להבין (ברמה השכלית), מה הכאב הזה רוצה לומר, או לספר. אז אנחנו עסוקים . , , בלנסות להבין, לפענח, או להדחיק. שואלים שאלות, מחפשים תשובות, ממטפל למטפל, מיד ליד, אולי מרופא לרופא.    ,   ובסופו של דבר אנחנו מבולבלים. ובאמת לא יודעים, ואז זה עובר לבד ,הלוואי...

ובעצם, התשובות בפנים, ואני רוצה להשתמש בחכמה שלי כדי להבין את הסימנים, לדעת מה לעשות, מתוכי. אם מדובר בתזונה, במנוחה, באהבה, בתשומת לב, במגע, 

 לעורר את הגוף, לנשום, לחמם, ללטף, ללוש, להניח ידיים, לשמוע,לשכב, להרים רגלים, לחוש את הפעימה, לצום

  ותשימו לב שככל שמעמיקים בתקשורת הזאת עם עצמינו, הגוף הולך ונעשה פתוח יותר, בריא יותר, שמח יותר, גמיש יותר.

חי